חץ הרעל

איתה להתעסק לא כדאי. מיליגרם אחד של רעל המופק ממנה יכול לקטול אפילו פיל אפריקאי שלא לדבר על 20 אנשים או 20,000 עכברים. אך אל דאגה, לא ניתן למצוא בטבע של ארצנו את צפרדע הזהב הרעילה או צפרדע חץ הזהב (תרגום חופשי) Phyllobates terribilis. הצפרדע הרעילה בעולם ולמעשה היא גם החולייתן הרעיל ביותר בעולם, חיה ביערות גשם בהם יורדים כ- 5,000 מ"מ של גשם, טמפרטורה של 26⁰C ולחות "נמוכה" הנעה בין 80% ל- 90%. צפרדע הזהב הרעילה הינה מין אנדמי לאזור החופים הפסיפיים של קולומביה. הצפרדע יחסית גדולה ומגיעה לאורך של כ- 55 מ"מ. את שמה, "הזהב", קיבלה הצפרדע על שום גווני הזהב המעטרים את גופה ללא נקודות או כתמים הנפוצים בשאר מיני הצפרדעים השייכים למשפחה זו – משפחת דנדרובטיים. צבעיה הם למעשה צבעי אזהרה – צבעים אפוסמטיים (apo – הרחק, sematic – לסמן). על רגלי הצפרדע כריות הצמדה המאפשרות לה לטפם ביתר קלות, בשעות היום, בה היא פעילה, על צמחים ועצים.

רעילותה של הצפרדע היא תוצאה של סוג המזון ממנו היא ניזונה. עיקר מזונה בטבע מבוסס על נמלים וחיפושיות אשר מהם היא מפיקה בתהליך משני את האלקלואידים – הרעל המסוכן. הרעל מאוכסן בבלוטות קטנות על עור גופה של הצפרדע. רעל זה גורם לפגיעה בהעברת סיגנלים חשמליים בגוף הטורף על ידי חסימת תעלות נתרן. סגירת תמידית של תעלות הנתרן גורמת לכיווץ שרירים תמידי דבר המוביל לפרפור וקריסת הלב. כל עוד ניזונה הצפרדע מסוג מזון זה היא מייצרת את הרעל. שינוי דיאטת המזון של הצפרדע תגרום להפסקת ייצור הרעל, אך אין זה אומר שהיא כבר לא תהיה רעילה. הרעל שנוצר בעבר נשאר בבלוטות הרעל ומשש כהגנה גם מספר שנים לאחר מכן. לכן, גם פרטים של צפרדע זו שנסחרות כחיות מחמד עדיין מסוכנות לאדם ועדיף להימנע מגידול של פרטים ממין זה בבית.

בטבע ידוע על טורף אחד בלבד הניזון מצפרדע זו. נחש הנקרא Liophis epinephelus – "נחש הקרקע של האמזונס" (תרגום חופשי). לנחש זה עמידות כנגד רעל הצפרדע. שאר הטורפים הטבעיים המנסים לצוד את הצפרדע אינם שורדים את הניסיון ומתים. הצפרדעים עצמן עמידות לרעלן וזאת הודות לתעלות נתרן מיוחדות אשר אינן נחסמות ולכן לא יוצרות כיווץ שרירים ופרפור בניגוד לתעלות הנתרן של מינים האחרים הגורמות לכיווץ השרירים. 

לא סתם קיבלה הצפרדע את שמה – צפרדע חץ הרעל. רעל הצפרדעים שימש את הילידים באזור יערות הגשם כמקור לחיצי הרעל המפורסמים. הילידים היו מכניסים את הצפרדעים לתוך האש. במהלך ההתחממות של הצפרדעים היו האחרונות מפרישות טיפות זעירות של רעל על גופם. על טיפות הרעל הללו היו מורחים הילידים על החצים. הרעל על החצים החזיק מעמד כשנתיים.

התנהגות מרשימה של טיפול בצאצאים קיים במין זה. טיפול הורי שאינו נפוץ בין שאר הצפרדעים. במין זה שני הזוויגים שומרים על הביצים מפני טריפה. זאת ועוד, עם בקיעת הראשונים, מעביר אותם הזכר לבריכה הזמנית על מנת לאפשר להם תנאי מחייה אופטימאליים בשלבי חייהם הראשוניים.