מטרת הסקר

א. הרחבת מאגר הידע אודות משאבי הטבע בנחל קנה.

ב. הערכה מושכלת לגבי ההשלכות של החלופות השונות במכשול קו התפר על שמורת נחל קנה וערכיה.

אזור הסקר

שמורת נחל קנה נמצאת בין יישובי המועצה האזורית שומרון והמועצה המקומית קרני שומרון. השמורה הינה שמורה מוכרזת. נחל קנה הוא אחד מיובליו העיקריים של הירקון והינו אחד מהגדולים בנחלי השומרון. בדומה לנחלים שילה, נטוף איילון ושורק גם הוא חוצה את צפון קמר יהודה. זהו נחל אופייני של מערב השומרון הכולל בתוכו את אפיק הזרימה ובו מספר מעיינות של מים מתוקים. הגדות מכוסים בחורש טבעי מפותח במפנים הצפוניים ויער פארק שמור במפנים הדרומיים. בחלק מהגדות נחשפים מצוקים יפים המהווים פוטנציאל קינון לדורסים. הנחל על מגוון בתי הגידול שבו מהווה מקום חיות למגוון בעלי חיים.

המסלע הבונה את האזור הוא בעל תכונות של קארסט ולכן מצויות בו מערות רבות. הנחל מהווה מעין מסדרון טבעי המחבר בין גב ההר במערב אל שפלת החוף במערב. נחל קנה הוא חלק משמורת יער מנדטורית של חורש ים תיכוני מפותח ששלט באזור עד להתערבות האדם – יער מעקודיה.

הנחל עושה את רוב דרכו ההררית תוך כדי התפתלות והתחתרות בסלעי הגיר של חבורת יהודה מגיל קנומן עליון עד עזיבתו את אזור ההר מצפון לראש העין. בחלקו המזרחי מפרעתה ועד לקרוות בני חסן, נחשפות בתחתית הערוץ שכבות נושאות מים של חוואר מוצא, ושם מבעבעות נביעות קטנות במשך כל השנה (עין אל-נוויטר, עין על מעקודיה, עין אל ג'וזה, עין אל פור, עין אל-בצה, עין אל חוואר ועין תנור). המים זורמים לאורך הערוץ, ומידי פעם הם נבלעים בשכבות החצץ והסחף. לעיתים הם נקווים בגבים עמוקים ויוצרים בריכות קטנות הנשמרות גם במשך הקיץ. ממערב לעין תנור נעלמים מחשופי החוואר מתחת לשכבות סלע הגיר והאפיק חרב.

אתרים ארכיאולוגיים מרשימים מופיעים לאורכו של הנחל, ביניהם ניתן לציין את חרבת שחאדה - אתר ביזנטי גדול וסביבו מערכת חקלאות מפותחת ביותר ובה גתות, בתי בד, בורות מים, גרנות, מגדלי שמירה רבים ובריכות מטויחות. באזור חרבת כפר קרע מצויים מבנים פרימיטיביים - העשויים אבני גוויל. צורת מגורים ההולכת ונעלמת מהאזור וראויה לשימור.

דרך הגישה העיקרית לשמורה הינה הכביש המחבר בין כביש חוצה שומרון לכביש קלקיליה-שכם במקום חציית הנחל את הכביש מדרום מערב לעמנואל.

הישובים היהודים הגובלים בשמורה הינם: יקיר, נופים והישוב המתוכנן נריה מדרום.
מצפון גובלים עמנואל, קרני שומרון ומעלה שומרון. כמו כן, נמצאים בקרבת השמורה הישובים קרית נטפים, אלקנה, עץ אפרים, שערי תקווה ואורנית מדרום וממערב לשמורה.

סביב נחל קנה אמורים לגור לאחר גמר הפיתוח המתוכנן כ- 90,000 תושבים ושמורת נחל קנה הינה הריאה הירוקה לאזור צפוף אוכלוסין זה. ייחודה של השמורה הוא במגוון התופעות הגיאולוגיות והגיאומורפולוגיות שחלקן נדירות ביותר ובמגוון הצומח ובעלי החיים שבה.

שיטת העבודה

בסקר העופות השתמשנו בשתי שיטות עבודה. השיטה הראשונה כללה תצפית ישירה והשיטה השניה כללה לכידת עופות באמצעות רשתות ערפל וטיבוע כל העופות הנלכדים.

תצפית ישירה:

במהלך שני ימי הסקר נערכו סיורים רגליים.

במהלך הסיורים הרגליים נערכה סריקה, התבצע איתור ונערך רישום של כל מיני העופות לאורך מסלול ההליכה. אמצעי התצפית בסיורים אלו כללו משקפות שדה. בכל מסלול צעדו כשלושה צפרים.

טיבוע:

במהלך שני ימי הסקר נערך טיבוע באמצעות רשתות ערפל. ב- 9.7.07 נערך הטיבוע משעה 15:00 ועד ל 18:00. ב- 10.7.07 נערך הטיבוע בין השעות 06:00 ל- 09:00. בכל אחד מהימים נפרסו חמש רשתות של 6 מטר כל אחת. נקודות הטיבוע.

תוצאות

תצפית ישירה:

1. סיסטמטיקה:

סך הכל, בשני ימי התצפית, נצפו 612 פרטים שונים השייכים ל- 48 מינים שונים. להלן רשימת המינים: אנפית בקר, חיוויאי, עקב עיטי, נץ מצוי, בז מצוי, בז עצים, חגלת סלעים, סופית, ביצנית שחורת כנף, תור צווארון, תור מצוי, צוצלת, קוקייה מצויצת, אוח עיטי, שלדג לבן חזה, שרקרק מצוי, נקר סורי, עפרוני מצויץ, סנונית מערות, טסית בתים, בולבול, חימרייה חולדית זנב, סלעית קיץ, צוקית בודדת, שחרור, סבכי חורש, סבכי שחור ראש, סבכי קוצים, פשוש, שיחנית זית, שיחנית קטנה, חטפית אפרה, ירגזי מצוי, חנקן אדום ראש, חנקן נובי, צופית, עורבני, דרור בית, תפוחית, חוחית, ירקון, גיבתון אדום מקור, דוכיפת, כרוון, יונת בית וכן בז בלתי מזוהה, קנית בלתי מזוהה וסבכי בלתי מזוהה.

מינים אלו שייכים ל- 26 משפחות שונות (אנפתיים, נציים, בזיים, פסיוניים, רליתיים, כרווניים, חרטומניים, יוניים, קוקיתיים, ינשופיים, שלדגיים, שרקרקיים, נקריים, דוכיתיים, עפרוניים, בולבוליים, קיכליים, סבכיים, חטפיות, ירגזיים, חנקניים, צופיתיים, עורביים, דרוריים, פרושיים ובתוניים) ול- 10 סדרות שונות של עופות (חסידאים, דורסי יום, תרנגולאים, עגוראים, חופמאיים, יונאים, קוקיתאים, דורסי לילה, כחלאים וציפורי שיר).

2. סטטוס:

בחינה של סטטוס העופות שנצפו בסקר מלמדת שכל הקטגוריות הצפויות, קרי, מינים חולפים, מינים יציבים, מינים מקייצים ומינים חורפים נצפו במהלך הסקר.

3. מגוון בתי גידול:

על פי נתוני הספרות, ניתן היה לסווג את המינים השונים לבתי הגידול בהם הם פעילים יש לציין שאין התאמה בין התפלגות מספר המינים ביחס לבתי הגידול ל- 48 המינים שנצפו וזאת לאור העובדה, שמין מסוים יכול לנצל מספר בתי גידול.

טיבוע:

במהלך שני ימי הטיבוע נלכדו וטובעו 15 פרטים. סך כל הפרטים המטובעים שייכים לתשעה מינים (סבכי שחור כיפה, שחרור, לבן חזה, בולבול, נקר סורי, פשוש, דרור הבית, שרקרק מצוי וירקון) ושלוש סדרות. נתוני הטיבוע לא העשירו את מגוון המינים, לא את מגוון המשפחות ולא את מגוון הסדרות.

דיון

למרות שמועד עריכת סקר העופות בנחל קנה רחוק מלהיות אידיאלי, ולמרות שגם שעות הסקר רחוקות מלהשביע רצון, התמונה המתקבלת, גם אם היא חלקית, מרשימה ביותר מבחינה אורניטולוגית. למגוון המינים הגבוה, למגוון המשפחות הגבוה ולמגוון הסדרות הגבוה שנצפו בשני ימי הסקר, יש להוסיף רשימה ארוכה של מינים פוטנציאליים השייכים לסטטוס של מינים חורפים והכוללת למעלה מתשעים, אשר לא ניתן היה לבחון את הימצאותם באזור הסקר. על פי ממצאי הסקר, למחלקת העופות, כנראה, תפקיד מרכזי בשימורה ובפיתוחה של המערכת האקולוגית בנחל קנה.

למגוון מינים רב, למגוון משפחות רב ולמגוון סדרות רב, כפי שנצפה בסקר, מספר השלכות אקולוגיות חשובות:

1. מגוון בתי גידול:

מגוון עופות רחב הינו מדד טוב למגוון בתי הגידול הפזורים לאורכו של מסלול הסקר. ואכן, במהלך הסקר נצפו מינים שונים המאכלסים בתי גידול שונים. לדוגמה נץ מצוי ידוע כמין של יערות וחורשים. למרות היותה שייכת לסדרת העגוראים, ידועה הסופית כעוף של נופי מים. טסית הבתים מאפיינת אזורים פתוחים ומצוקים. סלעית הקיץ ידועה כדוגרת בשטחים הרריים פתוחים עם שיחים, עצים וסלעים פזורים. הכרוון מצוי בבתי גידול פתוחים חשופים עם מעט צומח. שרקרק מצוי מקנן במחשופים של סלעים רכים ועוד.

2. כושר נשיאה:

הימצאותם של מגוון רחב של מיני עופות, השייכים לרמות הטרופיות השונות במארג המזון, קרי, אוכלי זרעים, אוכלי חרקים, ניזוני צוף, אוכלי פירות, טורפים ועוד, מלמד על מורכבותו של מארג המזון הכללי בנחל קנה בכלל ועל מורכבותו של מארג המזון של העופות בפרט. תכונת המורכבות מלמדת, כנראה, על זרימת אנרגיה רבה בתוך המערכת האקולוגית. מעברי אנרגיה רבים בתוך הרמות הטרופיות השונות מאפשרים את הגדלת כושר הנשיאה של השטח.

3. מינים מתפרצים ומינים פולשים:

לא רק מגוון המינים חשוב לבחינתה של המערכת האקולוגית, גם להרכב המינים חשיבות רבה בבחינת המערכת האקולוגית. את עיקר תשומת הלב בהרכב המינים יש למקד במינים מתפרצים או מינים פולשים. לדוגמה, העובדה שלא נצפה אף פרט של עורב אפור יכולה להעיד ששמורה זו עדיין לא נפגעה מזיהום סביבתי (בעיקר פסולת) שמשאירים מטיילים וכפועל יוצא, שלחץ המטיילים על השמורה יחסית נמוך (לחץ מטיילים נמוך מאפשר את פיתוחו של מארג מזון ענף).

לחוסר נוכחותו של העורב האפור, יש להוסיף, את העובדה שלא נצפתה פעילות או נוכחות של מינים פולשים חדשים יחסית, כמיינות, דררות או מינים פולשים אחרים. עובדה זו רק מגבירה את ערכה של השמורה מבחינה אקולוגית ומלמדת על בריאותה האקולוגית של השמורה.

4. "מינים אדומים":

על פי ממצאי הסקר נמצא שרק מין יחיד, שרקרק מצוי, המוזכר בספר האדום של החולייתנים בישראל. על פי הנתונים הקיימים כיום, עתידו של השרקרק המצוי באזורנו נמצא בסכנה. אחת הסיבות להימצאותו של מין זה בספר האדום היא הרס בתי הגידול ובעיקר מהרס שטחים פתוחים בחבל הים תיכוני הכוללים שטחי בתה וגריגה. פגיעה בנחל קנה העונה על כל אחת מההגדרות שגרמו לצמצום אוכלוסיית השרקרקים המצויים, תהדק את החבל סביב צווארו של השרקרק המצוי.

התצפיות הישירות שנערכו במהלך הסקר ונתוני הטיבוע שנאספו במקביל לסקר, מלמדים שבאזור זה ניתן לצפות בכתשעה אחוז ממיני העופות בארץ. לנתון זה יש להוסיף את העובדה שיום הסקר הראשון (ה- 9.7.07), החל בשעות הבוקר המאוחרות (סביבות השעה 10:00) ונמשך עד לשעות אחר הצהריים המוקדמות (סביבות השעה 15:00). כידוע, שעות אלו, אינן השעות המומלצות לעריכת סקר עופות על אחת כמה וכמה כאשר מזג האוויר הוא חם כפי שהיה במהלך אותו היום. ניתן להעריך בסבירות גבוהה שאם הסקר היה כולל את שעות הבוקר המוקדמות וכן את שעות בין הערביים, מגוון המינים היה גבוהה יותר.

לא רק מגוון המינים באזור הסקר מרשים, גם מגוון המשפחות של העופות שנצפו באזור הסקר גבוה. כ- 40% מכלל משפחות העופות הקיימות בארץ נצפו באזור הסקר (איור מספר 1). יש לזכור שנתון זה מתייחס לכלל המשפחות המיוצגות בארץ וגם למשפחות אשר אופייניות רק לאזורים של מקווי מים כדוגמת משפחת היסעוריים, משפחת הקורמורניים, משפחת הכפניים ועוד. חישוב נוכחות נציגי המשפחות השונות בהפחתת אותן משפחות הקשורות למקווי מים, מראה שבאזור הסקר נצפו כ- 49% מכלל המשפחות הפוטנציאליות והמיוצגות בישראל.

הנתון המרשים ביותר מבחינה סיסטמטית הוא אחוז נציגי הסדרות השונות שנצפו בסקר. כמעט 50% מכלל הסדרות המיוצגות בארץ נצפו בסקר (10 מתוך 21). נתון זה מרשים עוד יותר אם מרשימת הסדרות נפחית את אותן סדרות אשר לא היה סיכוי לצפות בהם מלכתחילה. זאת אומרת, אותן סדרות הקשורות בקשר הדוק לבתי גידול של מקווי מים השונה במהותו מאזור הסקר. לדוגמה אם מפחיתים את הסדרות הבאות: סדרת הטבלנאים, סדרת הצוללנאים, סדרת היסעוראים, סדרת השקנאים וסדרת הפלמינגואים, אזי מדובר על ייצוג של 62.5% מכלל הסדרות המיוצגות בישראל בתא שטח מצומצם זה.

לסיכום, מבחינה אורניטולוגית, שמורת נחל קנה, מהווה מערכת אקולוגית תומכת עופות בה ניתן לצפות במגוון רחב של מינים שונים השייכים למשפחות ולסדרות רבות ומגוונות.

נקודות למחשבה

גדר ההפרדה:

ניתן להעריך בסבירות גבוהה שכל תהליך הבנייה של גדר ההפרדה בתוואי החוצה את נחל קנה יגרום לתחילתו של תהליך שינוי במרכיבים הא-ביוטים והביוטים של שמורת נחל קנה. שמורת נחל קנה תהיה חשופה להפרעה מתמשכת, מסיבית יותר בתחילת העבודה, ומתונה יותר במהלך השימוש הרציף בדרכים לאורך הגדר, אשר יגרמו לשינויים בסופו של התהליך באופייה של השמורה, עקב הסיבות הבאות:

1. הפרעות קינון:

פעילות פריצת הדרך ויצירת התשתיות עבור גדר ההפרדה בתוואי מורכב ותלול כמו בנחל קנה ידרוש שימוש בכלים כבדים אשר ללא ספק יגרמו להפרעות קינון למגוון רחב של מינים.

2. חדירת מינים פולשים:

עבודות התשתית בארצנו הם אחד הגורמים לחדירתם של מינים פולשים לאזורי העבודה. לדוגמה, במגוון רחב של אתרי תשתית, המין הראשון המתבסס, אפילו תוך כדי עבודה, הוא השטיה המכחילה.

לא רק מיני צמחים פולשים יחדרו לאזור השמורה, גם מיני בעלי חיים פולשים יכולים לחדור לאזור השמורה במהירות רבה יותר תוך ניצול יתרונות האקולוגי כג'נרליסטים והתבססותם על האדם כמפיץ. לדוגמה, ניתן לצפות בסבירות גבוהה לחדירת מיינות ודררות.

3. הרס בתי גידול:

עיון קצר בספר האדום של החולייתנים בישראל מלמד שאחת הסיבות העיקריות להיעלמותם של מינים מנוף ארצנו כשלב ראשון, והכחדתם כשלב שני, היא צמצום והרס בתי גידול. אין עוררין שיצירת תשתיות באזור שמורת נחל קנה תגרום גם לצמצום מגוון בתי הגידול וגם להרס של בתי גידול אחרים. לכן, ניתן להעריך בסבירות גבוהה שסלילת גדר הפרדה בטווח המוצע תגרום לפגיעה במגוון המינים השייכים למחלקת העופות.

מועד הסקר:

מומלץ לערוך את הסקר בתקופת האביב חודשים מרץ – אפריל. עריכת סקר בחודשי האביב היתה מאפשרת קבלת תמונה מהמנה ואמיתית על מגוון המינים בשמורת נחל קנה, ולו רק בגלל הפוטנציאל לאתר גם את המינים החורפים המתבססים על תריסר בתי הגידול.

קורות ספרות

מירוז, א., אלון, ד., בהט, ע, והצופה, א. 2002. הספר האדום של החולייתנים בישראל. עמית דולב ואבי פרבולוצקי (עורכים). רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע.

סוונסון, ל., גרנט, פ., מולארני, ק, וצטרסטרום, ד. 2003. הציפורים – המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

פז, ע. 1986. החי והצומח של ארץ ישראל – כרך 6. עזריה אלון (עורך). החברה להגנת הטבע.

אתר רשות הטבע והגנים.