התנהגות בעלי חיים
ויעשו כלי מלחמה

המדענים טוענים שאחד התחומים בהם נבדל האדם משאר היצורים החיים על פני כדור הארץ הוא ביכולתו ליצור כלים. אז נכון, ליצור מחשב אין שאר היצורים החיים יודעים ליצור וגם אין הם יודעים ליצור מכונית או מטוס. אבל במהלך האבולוציה אנו עדים בהתפתחותם של "כלי עבודה וכלי מלחמה" בעולם החי. אמנם, ההתפתחות וההתקדמות הטכנולוגית טרם הגיעה למחוזות מרבית היצורים החיים, אך ניצול תכונות שונות בגוף ככלי עבודה או כלי מלחמה, תוך התחשבות בתנאי הסביבה כבר נצפת מיליוני שנים בטבע. שימוש בכלי העבודה וכלי המלחמה אינו נחלתם של החולייתנים בלבד. בקרב קבוצות אורגניזמים שונים ניתן למצוא שימוש זה.

מספר לא מבוטל של מינים על פני כדור הארץ התברכו בכלי זין רב פעמים העשויים בצורת חצים. חצים אלו משמשים את האורגניזמים מספר פעמים לאורך חייהם. יצורים אלו אינם צריכים לחתוך, לגלף, לחדד או לאחסן את החצים באשפת חצים חיצונית. מינים אלו משתמשים בלשונן כחץ קטלני. מהירות ירי "החץ", במקרה של הצפרדע הלשון, כה שתנועתה המהירה אינה נתפסת בעין בלתי מזוינת של האדם. לזיקית, לה מהירות "החץ" (הלשון) נמוכה ממהירות "חצי" הצפרדע, יש פתרון אחר. "חצה" מאוד ארוך. אורכה של לשון הזיקית ארוכה ב- 50% מאורך גופה של הזיקית עצמה. הבדל נוסף בין הצפרדע לזיקית הוא בדרך השימוש בכלי הצייד. הצפרדע צדה מהמערב בצורה מוחלטת – היא עומדת ללא תנועה עד לירי "החץ" - הלשון. הזיקית, לעומתה, נעה באיטיות רבה לעבר קורבנה ומודדת את המרחק. בעת המתאימה מתרוממת הזיקית על רגליה, לוחצת את שרירי פיה ולשונה נורית כחץ אל קורבנה, ובטרם יפנה הלה כה וכה כבר דבוק הוא אל קצה לשונה של הזיקית. כל הפעולה הנ"ל אינה אורכת למעלה מחלקיק השניה.

יש גם מינים של דגים הידועים כצלפים. הדג הצלף שכיח בבתים רבים באינדונזיה. מקורו מהסביבה הימית של אינדונזיה, הודו וצפון אוסטרליה. בניגוד לצפרדע ולזיקית, "חציו" של הדג הם חד פעמים. לא רק חצים חד פעמים, אלא שהחצים הם "תוצרת חוץ" – הם אינם מיוצרים בגופו של הדג. הדג מסוגל לירות את "חציו" למרחק של עד חמישה מטרים. למין של דג זה ישנה יבלת קטנה על פני חכו. בעת שהדג מתכונן לירות, הוא משעין את לשונו על היבלת. ברגע הנכון הוא מקפיץ את הלשון, ו"הקליע" נורה ופוגע. "הקליעים" הם רסיסי מים הנורים על הקורבן הנמצאים מחוץ למים. מעבר להתמודדות עם יכולת הירי, על הדג להתמודד עם מקדמי שבירה שונים של המים והאוויר, כך שהגדרתו כצלף בהחלט מתאימה לו.

"חצים" חד פעמים ידועים גם אצל הקוברה היורקת. אך בניגוד לדג הצלף, "החצים" של הקוברה היורקת נוצרים בגופו של הנחש. "חצי" הקוברה הם למעשה שילוב של ארס ורוק (ולכן הוא פחות רעיל מהכשה) הנורים על ידי הנחש עד למרחק של מספר מטרים. פגיעה של "חצי" הקוברה יכולים לגרום אפילו לעיוורון.

לא רק "חצי" הקוברה היורקת מסוכנים לאדם. במים קיימת משפחה נפוצה מאוד – משפחת החרוטים. למשפחה זו למעלה מ- 500 מינים שונים הפזורים בכל הימים על פני כדור הארץ. תזוזתו האיטית של החרוט כנראה אינה נראת לטרף. כאשר חש החרוט בסביבתו את הטרף ישנה זרימה של הארס לתוך חדק חלול הנמצא בקדמת הגוף. בשעת הצייד "יורה" החרוט את הצלצל לכיוון הטרף. הארס מוזרק החוצה דרך צינור הארס כתוצאה מהתכווצות שרירים. פגיעת הצלצל בטרף גורמת לשיתוקו תוך מספר שניות. הצלצל המושלך הינו חד פעמי, בניסיון הטרף הבא ייווצר צלצל חדש. חשוב לזכור, גם לא מעט אנשים מצאו את מותם כתוצאה מפגיעת הצלצל הקטלני של חרוטים שונים.

לא רק חצים חד פעמיים הנורים למרחוק קיימים בעולם החי. גם חצים רב פעמים לטווח קצר ניתן למצוא בין האורגניזמים החיים על כדור הארץ. קחו לדוגמה את הצרעות. מבין הצרעות ישנם מינים המשתמשים ב"חצי" הרדמה ולא "חצי" מוות. לאחר בניית קינה, הצרעה הבוגרת מאתרת את קורבנה אותה היא עוקצת, משתקת אך לא הורגת. לאחר כבוד והדר מובל הנכה אל קינה. שם הוא נאתם באחד החדרים ביחד עם ביצה שהוטלה. בבוא העת עם בקיעת הזחל, ישמש הקורבן המשותק כמזון חי לצאצא המתפתח.

בעולמנו, חכה משמשת את ברי המזל עם סבלנות אין קץ לבילוי בשעות הפנאי. זריקת חכה פעם ראשונה ופעם שניה, יש זמן, החיפזון מן השטן. גם בקרב היצורים החיים ניתן לראות את זריקת החכה פעם ועוד פעם עד לכידת הטרף. זורקי החכות הם לא אחר מאשר חלק מנציגי סדרת העכבישאים. הדייגים בעולם המודרני מתנהגים בדיוק כמו העכבישים "הציידים". אלו שולחים חכה לים ואלו שולחים חכה בסביבת חייהם. "המודרנים" שמים פיתיון בצורת תולעת, דג, לחם וכדומה, וגם ה"עתיקים" שמים פיתיון בצורת כדורון עסיסי קטן ודביק. אלו מזיזים את חכתם וגם אלו מזיזים את חכתם. הדייגים "העתיקים" מזיזים את החכה עד שאחד הקורבנות יתפתה, יעלה על הטיפה הדביקה וילכד. לאחר הלכידה, מהדק העכביש את "חכתו" לאחד הענפים וגולש לעבר טרפו המפרפר חסר העונים.

אצל היצורים החיים השימוש בכלי המלחמה נועד למטרת הישרדות, מציאת מזון והגנה. גם האדם לעיתים משתמש בנשק לאותן מטרות. אך לעיתים (תכופות מידי לצערי הרב) משמשים כלי המלחה אצל האדם גם למטרות אחרות כמו ניסיון לפתרון סכסוכים בכוח, הרג חפים מפשע וכדומה, אשר אינם מתרחשים אצל האורגניזמים האחרים. אולי בכל זאת יש לנו עוד משהו ללמוד מאותם יצורים חיים אחרים על פני האדמה?

 
 

יעוץ סביבתי | טנא - טבע, נוף, אקולוגיה