התנהגות בעלי חיים
השתגעם?

הכתבה מתוך עיתון חי - המגזין הישראלי לבעלי חיים
(
www.mypet.co.il)

ההתפתחויות הטכנולוגיות, בעיקר בשני העשורים האחרונים, מאפשרות לחוקרים לאמת את התנהגות בעלי החיים עם מחקרי העבר של מורינוש ורבנו אשר נעזרו בשיטות מעקב שונות לחלוטין. בעבר, לדוגמה, מעקב התנהגותי אחר קינון ציפורים נעשה באמצעות משקפת, טלסקופ ובעזרת צפרים אשר היו חייבים להיות נוכחים באתר התצפית במטרה להכיר את אורחות חייהם של הציפורים. הכרות אורחות החיים והתנהגות הקינון אצל ציפורים המגדלות אפרוחים הייתה אפשרית בהחלט - אין זו בעיה ברגע שהקן אותר לעקוב אחר התנהגות הקינון של סיקסק, כרוון וכדומה. אולם, לא הייתה באפשרותם של החוקרים להציץ ולבלוש אחר אורחות חייהם של ציפורים המגדלות את צאצאים במסתור הנחבא מהעין. לדוגמה, קינון של שרקרקים חפור, קינון של ירגזי או אפילו קינון של בזים אדומים הממוקמים בארגזי רוח. כיום, המצב שונה לחלוטין - מצלמות מעקב זעירות מאפשרות לנו ללמוד על אורחות חייהם, התנהגותם ומנהגי הציפורים בצורה רציפה, בכל תנאי תאורה ובכל תנאי מזג האוויר, גם אם הן מקננות בחורים חשוכים, צרים ועמוקים. זאת ועוד, לא פעם נוכחות האדם, גם אם הוא החוקר, גורמת לשינוי התנהגותי אצל הציפורים. פיתוחים טכנולוגים מאפשרים לנו ללמוד על מגוון התנהגויות מוזרות אשר נצפו בשנים האחרונות בכלובי הרבייה של הדורסים בישראל אותם מנהל יגאל מילר, בחי בר כרמל של רשות הטבע והגנים. אין ספק, שללא טכנולוגיות אלו לא ניתן היה לספר על ההתנהגויות המוזרות של הדורסים השונים.

הפרצוץ האמיתי של מצ'יסטה

הסיפור הראשון שייך לזוג נשרים. מצ'יסטה (הזכר) ואסטריקס (הנקבה) היו זוג משמיים, אשר טופל בגן הזואולוגי באבו כביר. כמו שעון שוויצרי היה בונה מצ'יסטה קן כל שנה, וכמו שעון שוויצרי הייתה אסטריקס מטילה ביצה כל שנה. אולם כמו שעון שוויצרי באף שנה לא הצליח לבקוע מהביצה גוזל. התעלומה הייתה רבה. כלובם של הזוג היה בפנטאוז של הגן הזואולוגי, על הגג. העליה לקינם הצריכה עליה על סולם מברזל, כך שלא ניתן היה להפתיע את בני הזוג. כל פעם שהיו עולים לבדוק את מצב הביצה, היה ניתן לחזות בהתנהגות דגירה מופתית של 'אב גאה'. מצ'יסטה נראה בקן, מטפל בביצה, הופך אותה, מגלגל אותה - כל הפעולות הנדרשות שנעשות על ידי אב מאומן המחכה בכיליון עיניים למועד בקיעתו של יורשו לעתיד. אולם, כל פעם שהיו עולים לקן ובודקים את טמפרטורת הביצה הייתה מתגלה אותה תוצאה – הביצה קרה. משמעות הדבר – בעיה עם הביצה. ובאמת בכל השנים של הדגירה באבו כביר לא הצליחו הזוג לגדל ולו גוזל אחד. התקנת המצלמות הזעירות, פיענוח וצפייה של סרטי הוידאו שתיעדו את תקופת החיזור והדגירה אצל הזוג גילו את פרצופו האמיתי של מצ'יסטה. אמנם, כמו כל זכר ממוצע, הוא הרשים את בחירת לבו, אסטריקס, על ידי בניית קן. כתמורה לבניית הקן הזדווגו הזוג ובאמת הביצה שהוטלה בקן היתה שייכת להם. אולם, בניגוד למצופה מזוג המחכה לגוזלם ואמור לחלוק את הדגירה על הביצה, מצ'יסטה מנע כל ניסיון של אסטריקס להגיע לקן ולדגור. אז איך זה שהוא נראה תמיד בקן ומתנהג כאב דואג? המצלמות גילו שכאשר שמע מצ'יסטה שיגאל עולה במדרגות, הוא עזב את עיסוקיו, זז במהירות לאזור הקן והביצה ועשה עצמו כמי שמטפל בביצה. מה סופם של בני הזוג? על פי המשפט משנה מקום משנה מזל, כך גם הם. לאחר כמה שנים הם הועברו לרמת הנדיב ושם בנה מצ'יסטה קן לאהובתו. היא הטילה ביצה וביחד דגרו על הביצה עד בקיעת הגוזל. מדוע לא אפשר מצ'יסטה לאסטריקס לדגור? עד היום אין תשובות לתעלומה זו.

מה זאת אהבה?

לא פעם אנו שומעים על אהבה המעבירה את האדם על דעתו. אז כדאי שתדעו, שאין הדבר מיוחד רק לנו בני האנוש. גם אצל זאוס, בז צוקים, שגדל בחי בר כרמל, נצפתה תופעה דומה. הוא כל כך אהב את בת זוגו שהוא היה מוכן לעשות הכל על מנת לרצותה. בניגוד למציסטה ואסטריקס, אצלם קיימת חלוקת תפקידים במהלך הדגירה על הביצה, אצל בזי צוקים את עיקר פעולת הדגירה מבצעת הנקבה. הזכר באותה תקופה אחראי על אספקת המזון על מנת לאפשר לנקבה לסיים את מטלתה. ואכן, זאוס היה בעל אוהב ודואג. הוא נצפה על ידי יגאל שהוא מביא מזון לאשתו ללא כל השמעת קיטור או טענה. ואשתו, אשר זכתה לטיפול כה מסור, הטילה את ביציה ודגרה עליהן כמו אם מסורה. הכל נראה ורוד ומבטיח ואפילו הגוזלים בקעו ללא בעיות מיוחדות. אולם, כעבור כמה ימים נראו בקן שני גוזלים במקום שלושה שבקעו. כל הניסיונות למצוא מה עלה בגורלו של הגוזל השלישי עלו בתוהו. "ניסיתי לחפש אתרי כניסה של נחשים, חולדות, או כל טורף אחר", מתאר יגאל מילר את נסיונותיו לפתור את התעלומה. כעבור כמה ימים שוב נעלם גוזל ולאחר כמה ימים נעלם גם הגוזל האחרון. בלית ברירה, נאלץ יגאל, לרכוש מצלמות, לפרוס כבלים ולעקוב גם אחרי זוג הבזים. במצלמות נראה זאוס מטפל בבת זוגתו ודואג לכל מחסורה, והיא משיבה טובה - מטילה ביצים ודוגרת. גם כאשר הגוזלים בקעו המשיך זאוס לאכיל את בת זוגתו. אולם הפעם, בעזרת המצלמות, נחשף גם פרצופו האמיתי של זאוס והתגלתה האהבה אשר העבירה אותו על דעתו. בהביאו את המזון לבת זוגתו הדוגרת על הגוזלים, הניח זאוס את המזון במרחק מה מהקן. לכן, על אשתו היה לעזוב את הקן והדגירה על הגוזלים, לסובב אליהם את גבה ולאכול. זו העת לה ציפה זאוס על מנת להרשים את אשתו - הוא נראה מנקר את אחד הגוזלים ומעניק אותם לאשתו כתוספת מזון. ואם לא די בכך, פעם זאוס נצפה בתחילת תהליך הרג הגוזל, כאשר אשתו הסתובבה אליו. זאוס בחלקיק השניה שינה את התנהגותו והחל ל'טשטש עקבות' - הוא נראה במצלמות מסדר לגוזל את המצע ומעביר אותו למקום אחר שחס וחלילה לא יקרה לו כלום. בפעמים הבאות כאשר אשתו כבר לא שמה לב, הוא הרג את גוזליו שלו והעניק אותם כמזון לאשתו האהובה.

קנאה בכלוב הרחמים

יותר מ-25 שנים ניסו בארץ לבנות גרעין רבייה לעופות דורסים אשר אוכלוסייתם הצטמצמה. כל הניסיונות שנעשו העלו חרס. באחד הימים נכנס יגאל לכלוב הרחמים. באותה שעה נכחו בכלוב זוג רחמים בלבד אשר משום מה כבר כמה שנים לא הזדווגו. בבואו לנקות את הכלוב התכופף יגאל לרצפת הכלוב ותוך כדי עבודה, נחתה לידו הגברת. בלי לחשוב פעמים החלה לפזז סביב יגאל ולפזר רמזים. יגאל בתושייתו, החליט בלבו לערוך ניסוי. הוא החל לפזז סביב נקבת הרחמים, ללטפה ולהפגין רגשות. לא חלפו כמה שניות, ויגאל מרגיש זוג טופרים חדים על ראשו, זוג כנפיים על כתפיו ונקירות בלתי פוסקות בגבו. 'הקנאי' היה לא אחר מאשר הזכר אשר התקיף את יגאל, ולאחר מכן תקף את הנקבה בצורה דומה. לאחר סיום התקפותיו אלו החל להזדווג עם הנקבה ומאז כל שנה מקיים הזוג את מצוות פרו ורובו. זוהי העדות הראשונה להזדווגות ולהצלחת קינון בשבי של רחמים בישראל. הקנאה שהופגנה על ידי הזכר לימדה את יגאל שכנראה יש צורך לגדל כמה זוגות של רחמים בכלוב אחד במהלך הקינון על מנת לגרום ליצר המיני להתעורר אצל הרחמים.

זיווג משונה

לא רק בעיות הוריות קיימות בטבע, גם זיווגים משונים קיימים בטבע. יגאל מספר כי באחד הימים הביאו לו זכר חסידה פצוע שטופל בגן הזואולוגי באבו כביר. "שימחתי הייתה מהולה בעצב", מספר יגאל, "מצד אחד הצלחנו להציל אותו ממוות, אבל מצד אחר ידעתי שהוא לא יוכל להמשיך בנדידתו עם שאר בני מינו". אי לכך החליטו בגן הזואולוגי לשחררו לחופשי בחצר הגן. באותם ימים הגיע גם נקבת שחף כספי לבית החולים של הגן הזואולוגי. "גם אותה הצלחנו להציל אבל חזרתה לטבע נמנעה", אומר יגאל, "לכן גם אותה שחררנו בגן". וראו זה פלא, בעונת החיזור החלו שניהם לנהל רומן. זכר החסידה עם התנהגות חיזור אופיינית הכוללת השמעת קולות בעזרת המקור, והגברת שחפית בעזרת קולות אותם היא משמיעה מגרונה. היא מדברת שחפית והוא חסידית. כפי שאומרים אין דבר העומד בפני הרצון - הזוג המשונה החל לנסות לקנן - הוא בונה לה קן והיא מפרקת, הוא בונה והיא מפרקת. בסופו של דבר הצליח הזוג לבנות קן והיו אפילו ניסיונות להזדווג שלא עלו יפה. השחפית הטילה ביצים, לא פוריות אומנם, אבל בקינה נצפו שלוש ביצים. על מנת לא לפגוע בזוגיות, החליף יגאל את הביצים הלא פוריות עם ביצים פוריות שקיבל מהגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב מפרופ' מנדלסון ז"ל. הגברת המשיכה לדגור עד לבקיעה, וזכר החסידה ממש לא נבהל מגוזליו המשונים - הוא דאג להם ולאמם הביא להם אוכל ושמר על הקן.

אם אתם חושבים שלמדנו כבר הכל אתם טועים ובגדול. כל יום אנו למדים דברים חדשים על חיי הזוגיות של העופות בהם מטפלים. ואכן, אין ספק, מוזרים הם חיי הנישואים וגידול הגוזלים בטבע.

 
 

יעוץ סביבתי | טנא - טבע, נוף, אקולוגיה